מגרמניה ועד המזרן שלכם: המסע המופלא של הפוליאוריטן

פתיח אנחנו פוגשים אותו במזרן, במושב הרכב, בבידוד הקירות ואפילו בסוליות הנעליים. הפוליאוריטן המוקצף הוא אחד החומרים הרב-גוניים ביותר שהמציא האדם. אבל איך נוצר ה"פלא" הזה שהפך את השינה שלנו לנוחה כל כך?

הטעות שהפכה להצלחה הפוליאוריטן הומצא בגרמניה בשנות ה-30 על ידי הכימאי אוטו בייר (Otto Bayer). בהתחלה, המדענים בכלל ניסו לייצר סיבים (כמו ניילון), והיווצרות הבועות (ההקצפה) נחשבה לתקלה בייצור! רק מאוחר יותר הבינו ש"התקלה" הזו – חומר מלא בבועות אוויר זעירות – היא בעלת תכונות בידוד וריפוד מדהימות.

איך זה עובד? כימיה של נוחות מבלי להפוך לשיעור כימיה משעמם – פוליאוריטן מוקצף נוצר מריאקציה בין שני חומרים נוזליים עיקריים (פוליאול ואיזוציאנט). כשמערבבים אותם, נוצרת תגובה כימית שמשחררת גז. הגז הזה מנפח את החומר ויוצר מבנה של מיליוני תאים קטנים ("תאים פתוחים"). המבנה הזה הוא הסוד: האוויר הכלוא בתוך התאים מאפשר לספוג להידחס תחת משקל ולחזור לצורתו כשהמשקל מוסר (אלסטיות).

העתיד של הספוג כיום, התעשייה (ואנחנו ב"ספוגים" בתוכה) צועדת לכיוון של ספוגים ירוקים יותר, עמידים באש ללא כימיקלים מזיקים, וספוגים נושמים שמונעים הזעה. ממזרן פשוט ועד בידוד אקוסטי באולפנים – הפוליאוריטן ממשיך להשתכלל ולשרת אותנו בכל פינה בחיים.